מלחמת חרבות הברזל לקחה את בועז סמוראי, צלם טבע, בן 45, נשוי ואב ל2 בנים ובת, תושב העיר אילת לשירות מילואים ארוך שהתחיל במראות הקשים בעוטף עזה אחרי השביעי באוקטובר, דרך אבטחת הישובים הנפגעים ללחימה בתמרון הארוך ברצועת עזה
"סיימתי לכסות את הגופה וראיתי את הגלגליות שנשארו לידה, בנקודה זו החלטתי להתחיל לתעד את מה שעיניי רואות דרך עדשת המצלמה שלי מסביבי. החשיבות להעביר את המציאות הנוראית הזאת החוצה לעולם הינה הכרחית".
בועז שיצא מביתו בתחילה באופן עצמאי לשטח על מדים, צורף לצוותי המילואים, בשלב מסויים הוצב כמתעד מבצעי וליווה את הכוחות הלוחמים בלב עזה עם נשק והמצלמה בזירות רבות אשר מתרחשות עדיין בימים אלו.
צילום סטילס הוא מדיום נחות לעומת וידאו כשאין בידנו את האפשרות להשתמש בקול ובתנועה, המשימה מורכבת שבעתיים על מנת להצליח לספר את הסיפור כולו בשבריר שניה של הצילום, בועז סמוראי מצליח להעביר את המסר בצילומיו המוצגים בתערוכה המאפשרים לצופה להיות חלק מנקודת מבטו של הלוחם המתעד עם חותם אישי מובהק.
התערוכה תכניס את הצופה לתחושת הלם זעם עצב והתקווה החשובה מכל במורכבות המסע האישי שעבר המתעד הצבאי תוך כדי ליווי הלוחמים, דרך נקודת המבט של הלוחם המתעד והחיילים שלצידו במלחמת חרבות הברזל.
קצת מהתערוכה
